ההחלטה לסגור חברה היא החלטה לא פשוטה, אבל צריכה לקרות כאשר החברה כבר לא פעילה ו/או לא רווחית.
מעבר לסגירת החברה, מומלץ לפרק אותה כדי לא לצבור חובות ברשם החברות.
מתלבטים? רוצים לדעת איך לעשות את זה נכון? במאמר הבא נסביר לכם את הכל.
מדוע לסגור חברה?
כל חברה כלכלית נפתחת ופועלת בשם מטרה מסוימת, אך כאשר המטרה מפסיקה להיות סיבת קיום החברה מומלץ לסגור אותה. יש לזכור כי גם חברות שנסגרו ממשיכות להיות רשומות ברשם החברות ובעצם צוברות חובות וקנסות. כאשר חובות אלו לא משולמים כחוק, בעלי המניות בחברה עלולים להידרש לשלם אותם, כולל קנס אישי (כ – 8,000 ₪ על פי חוק). על מנת שחברה לא תצבור חובות לאחר סגירתה יש לפרק את החברה לפי 'חוק החברות'.
מדוע חשוב לפרק חברה?
עד שנת 2000, רשם החברות היה בכל הסמכות החוקית למחוק חברות שלא פעילות מזה כ – 5 שנים (לא שילמו אגרה שנתית כל התקופה). למעשה, כל חברה שרוצה לסיים את פעילותה, חייבת לבצע פירוק באחת משלושת הדרכים הקיימות על פי חוק. כיום, הסמכות לפירוק חברה שייכת לבית המשפט המחוזי באזור השיפוט של פירוק החברה ושמשרדיה או עיסוקה המרכזי נמצא בו.
סוגי פירוק חברות
ישנם שלושה סוגי פירוק חברות שניתן לבחור – פירוק על ידי בית משפט / פירוק בפיקוח בית משפט ו/או פירוק מרצון. הדרך המומלצת ביותר היא פירוק מרצון כי התהליך הוא יחסית חסכוני וכמעט לא דורש התערבות של בית משפט.
לא משנה איזה סוג של פירוק תבחרו לעשות, תמיד מומלץ להתייעץ עם עורך דין אזרחי מסחרי, על מנת להפוך את התהליך ליעיל וקל יותר עבורכם.
פירוק על ידי בית משפט
בקשה לפירוק חברה על ידי בית משפט מחוזי ניתנת להגשה על ידי נושה / משתתף בחברה או על ידי החברה עצמה. במקרים נדירים גם הכונס הרשמי, רשם החברות והיועץ המשפטי לממשלה יכולים להגיש בקשה לפירוק. הבקשה צריכה לכלול את העילה לפירוק החברה
על פי פקודת החברות (סעיף 257) – הפסקת עסקי החברה / אי התחלה שלהם, החלטה מיוחדת של החברה על הפירוק, חדלות פירעון או קביעת בית משפט שמן הראוי שחברה תפורק. תהליך הפירוק מתחיל ביום הגשת הבקשה לפירוק לבית המשפט המחוזי, אשר ממנה מפרק לחברה כדי לבצע בפועל את הפירוק. זכרו ! פירוק סופי של החברה יכול להיות רק בצו בית משפט ו – 14 יום לאחר קבלתו, ההחלטה מועברת גם לרשם החברות. אלו הם השלבים של פירוק על ידי בית משפט:
- מציאת העתק של מבקש הפירוק לכונס הרשמי ואישור על תשלום פיקדון לפני הגשת הבקשה. במידה והחברה אינה מבקשת הפירוק, על המבקש למצוא העתק זה.
- הגשה רשמית של הבקשה לבית משפט מחוזי – ממועד זה מתחיל תהליך הפירוק.
- פרסום הבקשה בעיתון וברשומות עד 14 יום לפני הדיון בבית המשפט – אלו שמעוניינים להשתתף בדיון, צריכים להודיע למגיש הבקשה על כך, לפחות שבעה ימים לפני מועד הדיון. אלו שמתנגדים לפירוק צריכים לכתוב כתב התנגדות המאומת בתצהיר ולהגישו בשני העתקים למגיש הבקשה ולבית המשפט. תצהיר זה צריך להיות מוגש עד שבעה ימים לפני הדיון והוא חייב לכלול את נימוקי ההתנגדות.
- דיון בבקשה – החלטות הקשורות לדיון נמצאות רק בסמכות של בית המשפט, אשר יכול להחליט גם על פירוק החברה על ידי מפרק זמני או על דחיית את הבקשה. במקרים מסוימים ובנסיבות חמורות, ניתן למנות מפרק זמני גם לפני הדיון.
- מינוי מפרק לחברה על ידי בית המשפט – לאחר קבלת צו הפירוק, הכונס הרשמי ממלא תפקיד של מפרק זמני, עד למינוי קבוע על ידי בית המשפט. עבודת המפרק כוללת כינוס הנכסים של החברה, מימוש שלהם ו/או חלוקת השווי שלהם בין הנושים. המפרק רשאי גם לערוך חקירות על בעלי תפקידים בחברה ו/או בעלי תפקידים בעבר הקשורים לניהולה, זאת על מנת להבין את הסיבות לקריסתה. בעלי התפקידים הרלוונטיים בחברה מחויבים להעביר לכונס הרשמי דו"ח מלא על המצב העסקי של החברה כולל פירוט החובות, הזכויות, הנכסים, שמות הנושים וכל פרט הקשור למצבה העסקי של החברה. כל מידע אשר יתגלה למפרק יוכל לשמש כמידע רלוונטי בתביעות אישיות נגד כל גורם רלוונטי.
- מינוי מפרק קבוע – בשלב זה כונס הנכסים הרשמי הופך למפקח על המפרק ובמידה והוא לא נמצא, הכונס הרשמי ממלא את תפקידו.
- קבלת צו בית משפט על סיום תהליך הפירוק – לאחר שבית המשפט נוכח לדעת כי עסקי החברה נסגרו לחלוטין, הוא ייתן את הצו. מועד קבלת הצו הוא מועד סיומה של החברה באופן חוקי ורשמי ולכן, יש להודיע לרשם החברות על קבלתו עד 14 יום מקבלתו.
פירוק בפיקוח בית משפט
פירוק זה, הוא תהליך משולב של פירוק על ידי בית משפט ופירוק מרצון. ההיגיון בבחירה בפירוק זה הוא הסדרת מחלוקות ובעיות שיכולות להיות במהלך תהליך פירוק מרצון. התהליך מתחיל כפירוק מרצון על ידי החלטת אסיפה הכללית של החברה וממשיך להתנהל בהשגחת בית המשפט. מי שמחליט האם הפירוק יהיה בפיקוח בית משפט או לא, הוא בית המשפט עצמו על ידי הוצאת צו עם הוראות מוקפדות. בית המשפט קובע בצו תנאים לתהליך ורשות לבעלי תפקיד בחברה לפנות לבית המשפט במסגרת הבקשה לפירוק. בפירוק מסוג זה, התקשורת בין החברה לבית המשפט מתבצעת באמצעות עורך דין מטעמה.
פירוק מרצון
פירוק מרצו והוא פירוק חברה שנעשה על ידי החברה עצמה (לרוב בעלי המניות), עקב חוסר פעילות עסקית או חוסר יכולת להמשיך בעסקיה. התהליך הוא יחסית קצר ומותאם לסוג החברה ומצבה העסקי –
- חברות קטנות יפעלו במסלול הקצר – אלו חברות שיש להן בעל מניות אחד ושביכולתן לפרוע את החובות שלהן במספר חודשים שלא עולה על חצי שנה. בנוסף, לרוב אין לחברות אלו הרבה נכסים או התחייבויות עסקיות ובכך ניתן לעמוד בפרק הזמן שנקבע לפירוק החברה.
- חברות גדולות יפעלו במסלול הארוך יותר "הרגיל" – לרוב יש לחברות אלו מספר בעלי מניות, מספר התחייבויות עסקית וכלכליות גדולות והרבה נכסים. ריבוי נכסים והתחייבויות מאריכים את תהליך הפירוק ולכן, התנהלות הזמנים היא שונה. במסלול זה יש תנאי סף שעל כל חברה צריכה לעמוד בו והוא שהחברה יכולה לשלם את כל חובותיה תוך 12 חודשים מתחילת תהליך הפירוק, כלומר החברה אינה חדלת פירעון.
חברה חדלת פירעון – מה זה אומר?
- חברה שהיא חדלת פירעון (אין לה כושר פירעון) תפורק על ידי נושים כלומר, בעלי המניות לא יכולים ליזום את פירוק החברה. על בעלי המניות לפנות לנושים על מנת שיגישו לבית משפט בקשה לפירוק החברה מרצון.
- חברה בעלת כושר פירעון תפורק על ידי בעלי המניות. על מנת להתחיל בהליך הפירוק על בחרה להגיש לרשם החברות תצהיר חתום על ידי רוב הדירקטורים של החברה, אשר המעיד על כושר הפירעון שלה (יכולה לשלם את חובותיה בתוך 12 חודשים) ומשמש כהצהרה.
במידה ואתם חושבים על פירוק החברה שלכם, אל תשכחו כי מדובר בהליך משפטי ותתייעצו עם עורך דין לפני קבלת ההחלטה. ישנן הרבה אפשרויות שאתם יכולים לנסות לפני פירוק וחיסול סופי של החברה וזכרו, ביצוע נכון של התהליך עד סופו יגרום לו להיות קל, מהיר, יעיל וזול יותר עבורכם!
