דלג לתוכן הראשי

אורון אטיא: הסוד מאחורי 78% הצלחות בתיקי נכות כללית

הסטטיסטיקה של המוסד לביטוח לאומי עגומה למדי עבור האזרח הפשוט: אחוז ניכר מהתביעות לנכות כללית המוגשות באופן עצמאי נדחות על הסף, או מסתיימות בקביעת אחוזי נכות נמוכים שאינם מזכים בקצבה כספית. לעומת זאת, נתונים פנימיים וניסיון מצטבר מצביעים על תמונה שונה לחלוטין כאשר התיק מנוהל בגישה משפטית-אסטרטגית.…

מאת מערכת מתן עוזר·
אורון אטיא הסוד מאחורי 78% הצלחות בתיקי נכות כללית

הסטטיסטיקה של המוסד לביטוח לאומי עגומה למדי עבור האזרח הפשוט: אחוז ניכר מהתביעות לנכות כללית המוגשות באופן עצמאי נדחות על הסף, או מסתיימות בקביעת אחוזי נכות נמוכים שאינם מזכים בקצבה כספית. לעומת זאת, נתונים פנימיים וניסיון מצטבר מצביעים על תמונה שונה לחלוטין כאשר התיק מנוהל בגישה משפטית-אסטרטגית. הכותרת "78% הצלחה" (בקירוב, בתיקים המנוהלים היטב) אינה הבטחה לקסם, אלא תוצאה של שיטת עבודה סדורה, המפרקת את המוקשים הבירוקרטיים של הוועדות הרפואיות.

עורך הדין אורון אטיא פיתח לאורך השנים מתודולוגיה ייחודית בטיפול בתיקי נכות כללית. הסוד אינו טמון ב"קשרים" או במזל, אלא בהבנה מעמיקה של הפער בין המצב הרפואי (מה שהחולה מרגיש) לבין המצב המשפטי (מה שהחוק דורש).

 

המלכודת הראשונה: ההבדל בין "חולה" ל"נכה"

הטעות הנפוצה ביותר של תובעים היא המחשבה שאם הם סובלים מכאבים עזים או ממחלה קשה, הביטוח הלאומי יכיר בהם אוטומטית. החוק הישראלי, ובפרט חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, אינו מפצה על "כאב", אלא על פגיעה תפקודית.

בתביעת נכות כללית, ישנם שני ספים קריטיים שחייבים לעבור:

  1. הסף הרפואי: צבירת לפחות 60% נכות רפואית משוקללת (או 40% אם יש ליקוי אחד של 25%).
  2. הסף התפקודי (אי-כושר): הוכחה כי הנכות הרפואית הובילה לאובדן של לפחות 50% מהיכולת להשתכר.

רבים נופלים בסף הראשון כי הם מגישים מסמכים שמראים "אבחנה" אך לא "חומרה". עורך הדין אורון אטיא מדגיש כי הרופא בוועדה עובד עם "ספר הליקויים". אם המסמך הרפואי לא מדבר בשפה של ספר הליקויים, התיק ייכשל.

למידע נוסף על תנאי הזכאות והספים, מומלץ לעיין באתר המוסד לביטוח לאומי – נכות כללית.

 

שיטת שלושת השלבים לבניית תיק מנצח

כדי להגיע לאחוזי ההצלחה הגבוהים, הטיפול בתיק חייב לעבור שלושה שלבים אבולוציוניים לפני שהוא בכלל מוגש לוועדה:

שלב 1: איסוף ומיון אקטיבי ("הנדסת התיק הרפואי")

 

לא מספיק להביא סיכום ביקור רופא. יש צורך בבדיקות ספציפיות שמוכיחות את הפגיעה. לדוגמה, במקרה של פריצת דיסק, הוועדה לא תתרשם רק מכאב גב. היא תחפש בתיק תוצאות של בדיקת EMG המעידה על פגיעה עצבית, או בדיקת CT המראה לחץ על השק הדוראלי. עורך הדין אורון אטיא מנחה את לקוחותיו לאילו בדיקות לגשת לפני הגשת התביעה, כדי להגיע לוועדה עם "קבלות".

שלב 2: תרגום רפואי-משפטי

זהו לב העניין. יש לקחת את הממצאים הרפואיים ולהתאים אותם לסעיפי הליקוי בתקנות הביטוח הלאומי. זהו תהליך של "תרגום": הפיכת המונח הרפואי "הגבלה בטווח תנועה" לסעיף משפטי שמקנה 20% נכות.

שלב 3: הכנה ל"הופעה" בוועדה

הוועדה הרפואית נמשכת דקות ספורות. בזמן הקצר הזה, התובע חייב להציג את תלונותיו בצורה ממוקדת. לא לספר סיפורי חיים, אלא להתמקד במגבלות. הכנה מוקדמת מונעת פליטות פה מיותרות (כמו "אני מסתדר בבית") שעלולות לשמש כעילה לדחיית התביעה. עברו לאתר של אורון אטיא – עו"ד נזיקין.

 

ההתמודדות עם "רשימת הליקויים" (ספר המבחנים)

אחד הסודות להצלחה בתיקים הוא היכולת לזהות "ליקויים נלווים". תובע שמגיע בגלל בעיית לב, לעיתים שוכח לציין שהוא סובל גם מחרדה בעקבות המצב הרפואי, או מבעיות שינה. עורך הדין אורון אטיא מבצע תשאול מקיף כדי לאתר את כל הבעיות הרפואיות מהן סובל הלקוח, גם אלו שנראות שוליות. בשיטת "הנכות המשוקללת" של הביטוח הלאומי, כל אחוז נחשב ויכול להיות ההבדל בין קבלת קצבה לבין דחייה.

 

טבלה: ההבדל בין תביעה עצמאית לתביעה מנוהלת

הטבלה הבאה ממחישה היכן נוצר הפער באחוזי ההצלחה:

פרמטר תביעה המוגשת באופן עצמאי ("חובבני") תביעה המנוהלת משפטית ("מקצועי")
המסמכים המוגשים ערימה לא מסודרת של כל ההיסטוריה הרפואית. "תיק מדגל" – מסמכים נבחרים, עדכניים ומסומנים לפי רלוונטיות.
מיקוד התלונה "כואב לי מאוד", "קשה לי". "אני מוגבל בתנועה X", "איני מסוגל לבצע פעולה Y".
התייחסות לסעיפי חוק אין. הסתמכות על רחמי הוועדה. ציון סעיפי הליקוי המבוקשים מתוך ספר המבחנים.
התנהלות בוועדה פסיבית, התובע עונה לשאלות בלבד. אקטיבית, עורך הדין מציג את הטיעונים ומקליט את הפרוטוקול במידת הצורך.
סיכויי ערעור נמוכים (קשה לערער על ממצא רפואי ללא הכנה). גבוהים (הפרוטוקול נבנה מראש כדי לאפשר ערעור משפטי).

 

"אובדן כושר עבודה" – המערכה השנייה

לאחר קביעת הנכות הרפואית, מגיע שלב פקיד השיקום והעובדת הסוציאלית, שקובעים את דרגת אי-הכושר. כאן הסטטיסטיקה של הדחיות גבוהה במיוחד. הביטוח הלאומי נוטה לטעון כי גם אדם עם נכות קשה "יכול לעבוד כשומר בחניון".

הסוד של עורך הדין אורון אטיא בשלב זה הוא הוכחת הקשר הישיר בין הנכות הספציפית לבין המקצוע של האדם והשכלתו. לא דין פועל בניין עם פריצת דיסק כדין מתכנת עם אותה פריצה. שימוש במבחני תעסוקה ובפסיקה של בית הדין לעבודה, מאפשר לערער על קביעות שרירותיות של פקידי השיקום.

 

סיכום: לא להשאיר כסף על השולחן

הנתון של 78% הצלחה (בקירוב) אינו מקרי. הוא נובע מההבנה שהביטוח הלאומי הוא גוף בירוקרטי שעובד לפי "צ'ק ליסט". אם לא תסמנו את ה-V במקומות הנכונים, המערכת תפלוט אתכם החוצה.

המאבק מול הביטוח הלאומי הוא מאבק התשה. רבים מתייאשים אחרי הדחייה הראשונה, אך שם בדיוק נמדדת המקצועיות. עורך הדין אורון אטיא רואה בכל תיק דחוי אתגר משפטי, ובכל לקוח עולם מלא שזכאי למלוא הזכויות שהחוק הקצה לו. אל תיגשו למערכה הזו לא מוכנים. הכנה נכונה היא ההבדל בין קצבה חודשית קבועה לבין מכתב דחייה.

אורון אטיא - עוד נזיקין

תגיות משפטיות: