תביעות נזקי גוף הן תופעה שכיחה בחברה של היום. הם מתעוררים כאשר אדם סובל מנזק או פגיעה עקב רשלנות של צד אחר. במקרים כאלה עומדת לנפגע הזכות לדרוש פיצוי בגין נזקיו. עם זאת, לא כל תביעות נזקי גוף הן חובה. בבלוג זה נדון מתי תביעה בגין נזקי גוף הופכת לחובה.

מתי חובה להגיש תביעה בגין נזקי גוף?

ככלל, אין חובה להגיש תביעה בגין נזקי גוף. ההחלטה להגיש תביעה נתונה כולה בידי הניזוק. עם זאת, ישנם מצבים מסוימים בהם הגשת התביעה הופכת לחובה. מצבים אלה כוללים:

1. חוק התיישנות:

לכל מדינה יש חוק התיישנות לתביעות על נזקי גוף. זהו המועד בו על הניזוק להגיש את תביעתו. אם הניזוק לא יגיש את תביעתו תוך מועד זה, הוא עלול לאבד את זכותו לתבוע פיצוי על נזקיו. במקרים כאלה, הגשת התביעה הופכת לחובה כדי לשמור על זכויותיהם המשפטיות.

2. דרישות הביטוח:

במקרים מסוימים, הנפגע עשוי להידרש להגיש תביעה בגין נזקי גוף כדי לעמוד בדרישות הביטוח שלו. לדוגמה, אם הנפגע מעורב בתאונת דרכים, הוא עשוי להידרש להגיש תביעה לחברת הביטוח שלו לקבלת פיצוי על נזקיו. אי הגשת תביעה עלולה לגרום לכך שחברת הביטוח תדחה את תביעתם או תפחית את סכום הפיצויים שהם מקבלים.

3. טענות הממשלה:

אם הנפגע מבקש פיצוי מגורם ממשלתי, הוא עשוי להידרש להגיש תביעה לסוכנות הממשלתית. זה ידוע בתור תביעה ממשלתית. אי הגשת תביעה ממשלתית בתוך המועד הנקוב עלול לגרום לנפגע לאבד את זכותו לתבוע פיצויים.

אתר פורום רופאים

אתר פורום רופאים הוא פלטפורמה מקוונת המפגישה אנשי רפואה ממקומות שונים בעולם כדי לדון בנושאים שונים הקשורים לתחום הרפואי. פורומים אלו מספקים פלטפורמה לרופאים לחלוק את הידע, החוויות והדעות שלהם בנושאים רפואיים שונים.

הם יכולים לדון באפשרויות הטיפול, לשתף מקרי מקרה ולבקש עצות ממומחים אחרים בתחום. אתרי הפורום של רופאים הם גם משאב נהדר עבור סטודנטים לרפואה ורופאים שאפתנים שיכולים ללמוד מהניסיון והתובנות של אנשי מקצוע רפואיים ותיקים.

פורומים אלו מנוהלים בדרך כלל כדי להבטיח שהדיונים יישארו מקצועיים ואינפורמטיביים, ושכל המשתתפים יעמדו בסטנדרטים האתיים של מקצוע הרפואה. בסך הכל, אתרי פורומים לרופאים הם דרך מצוינת לאנשי מקצוע רפואיים להתעדכן בהתפתחויות האחרונות בתחומם וליצור קשר עם מומחים אחרים בתעשייה.

לסיכום

הגשת תביעת נזקי גוף אינה תמיד חובה. עם זאת, ישנם מצבים מסוימים בהם הופך להיות חובה להגיש תביעה. מצבים אלו כוללים את חוק ההתיישנות, דרישות הביטוח ותביעות ממשלתיות. חשוב לנפגעים להיות מודעים למצבים אלו ולנקוט בצעדים הדרושים כדי להגן על זכויותיהם החוקיות.

אם אינכם בטוחים האם עליכם להגיש תביעה בגין נזקי גוף, מומלץ להתייעץ עם עורך דין נזקי גוף מנוסה. הם יכולים לספק לך את ההדרכה הדרושה לך כדי לקבל החלטה מושכלת לגבי האפשרויות המשפטיות שלך.

The post חוות דעת בתביעת נזקי גוף – מתי זאת חובה? appeared first on מגזין עריכת הדין של מתן עוזר.

בתהליך הלידה קורים דברים רבים, אשר גם אם התכוננו אליהם בקורסי הכנה שונים, ברגע האמת קצת קשה לנו לעקוב וליישם אחרי כל התהליכים.

אחד התהליכים החשובים הוא ניתוק חבל הטבור.

אז מתי עושים זאת? ומה הדין אם ניתקו את החבל בזמן אחר?

ניתוק חבל הטבור

9 חודשים חיכיתם לרגע הזה ובסופו של דבר, לאחר צירים, כאבים והמון מאמץ, נולד התינוק לו חיכינו כל כך הרבה זמן. תהליך הלידה מורכב מהמון תהליכים ופעולות מיידיות שעל האחות ו/או המיילדת לבצע שאנו לא תמיד מבינים ו/או מצליחים לעקוב אחריהם.

אחד מהתהליכים הללו הוא ניתוק חבל הטבור. חבל הטבור הוא למעשה צינור המקשר בין העובר לשליה והוא חלק פיזיולוגי וגנטי אצל העובר המספק לו דם וחומרים מזינים אחרים בזמן ההיריון. כאשר התינוק נולד, ברוב המקרים נוהגים מייד לחתוך את חבל הטבור. אך מחקרים שונים מראים כי הניתוק המיידי אינו הזמן הכי אופטימלי עבור התינוק.

מתי מנתקים את חבל הטבור

מחקרים שונים מצביעים על כך שהמתנה עם חיתוך חבל הטבור, יכולה להשפיע בצורה חיובית על העשרת העובר בחמצן וברזל ומעשירה את התפתחותו. כמו כן, השהיית החיתוך יכולה להפחית את הסיכון לעירויי דם ודימומים במוח אצל התינוק.

על אף המחקרים הרבים בנושא, לא קיימות הגדרות מיוחדות לגבי זמני ההמתנה  המדויקים, אך הגרסה הרווחת והמקובלת במדינות העולם היא השהייה של בין 30-60 שניות. יחד עם זאת, חשוב להדגיש, כי המתנה ממושכת מידי עלולה לסכן את התינוק ולכן חשוב להפעיל שיקול דעת, הן רפואי והן של ההורים.

רשלנות רפואית בלידה

כפי שהזכרנו, תהליך הלידה אינו תהליך רפואי פשוט, ומלווה בפעולות מיידיות שעל הרופא ו/או האחות המיילדת לבצע במהירות. כתוצאה מכך, אי מיומנות או חוסר תשומת לב, יכולה לגרום בנקל לנזקים, לעיתים אף בלתי הפיכים ליולדת או לתינוק. רשלנות רפואית בלידה אינה חייבת להתבטא בנזקים פיזיים, אלא יכולה גם להיות כתוצאה של אי נוכחותו של רופא מתמחה בזמן המצריך נוכחות, הימנעות מניתוח קיסרי, אי אבחון או פענוח שגוי של אחת מהבדיקות ועוד.

במקרה שלנו, ניתוק מאוחר מידי של חבל הטבור, אי שימת לב למקרים בהם חייבים לנתק מיידית את חבל הטבור (קשיי נשימה וסיבוכים שונים אצל התינוק), עלולים להתגלות כרשלנות רפואית בלידה. לכן, במקרה ומתקיים חלילה חשש כזה, יש לדאוג לריכוז כל המסמכים והתיעודים הרלוונטיים ולהתייעץ עם עורך דין. מסמכים אלו מהווים את הדרך המרכזית להוכחת רשלנות רפואית בלידה ובדרך כלל מחסור בהם יהפוך את נטל הראיה ממכם אל הרופאים.

היות שהתביעות בעקבות רשלנות רפואית בלידה או בהיריון הן מורכבות, מומלץ להיעזר בעורך דין מקצועי ובעל ניסיון, לייעוץ והכוונה האם אכן מתקיים כאן המקרה של רשלנות רפואית.

The post ניתוק חבל הטבור – מתי עושים זאת ומה הדין אם החבל נותק בזמן אחר appeared first on מגזין עריכת הדין של מתן עוזר.

היכרות עם ההבדל בין נכות רפואית לנכות תפקודית, הינה קריטית לצורך מימוש מלא של הזכויות מול המוסד לביטוח לאומי או אפילו מול חברות ביטוח פרטיות.

בכל מקרה של התלבטות, חשוב להתייעץ עם עורך דין בשביל לוודא קבלת פיצויים כחוק

המוסד לביטוח לאומי בישראל אחראי בין היתר על תשלום פיצויים במקרה של נכות. עם זאת, החוק מאפשר למוסד לביטוח לאומי להפריד בין נכות רפואית לנכות תפקודית: בעוד נכות רפואית נקבעת באופן כללי בלבד, נכות תפקודית לוקחים בחשבון את המין, משלח היד ועיסוקו של הנפגע.

ההבדל בין נכות רפואית לנכות תפקודית משמעותי וקריטי. ראשית, הוא קובע את גובה הפיצוי שאותו יהיה אפשר לדרוש ואף לקבל מהמוסד לביטוח לאומי. שנית, הוא משפיע על דרגת הנכות שתיקבע על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.

מה עושים במקרה של חילוקי דעות?

כל מקרה של חילוקי דעות מול המוסד לביטוח לאומי מאפשר לאזרחים לפנות אל ייעוץ משפטי. באמצעות התייעצות עם עורך דין נזקי גוף אפשר לבחון כל מקרה לגופו, לבדוק האם אכן ההחלטה של המוסד לביטוח לאומי מבוססת על הסברים משכנעים ובמידת הצורך גם להגיש ערעור.

היתרון בהתייעצות עם עורך דין נזקי גוף בא לידי ביטוי בכך שהוא מכיר פסקי דין תקדימיים ורלוונטיים. בזכות היכרות עם פסקי דין כאלה, יש סיכוי גבוה יותר לבסס את הטענה מול המוסד לביטוח לאומי – כמו למשל לדרוש הכרה בנכות תפקודית ובאחוזי נכות גבוהים יותר מאשר בנכות רפואית כללית בלבד.

כך קובעים את אחוזי הנכות

מה שצריך לזכור לגבי ההבדל בין נכות רפואית לנכות תפקודית הוא שמי שקובע זו אותה ועדה רפואית. במילים אחרות, התפקיד של הוועדה הרפואית הוא לבחון כל מקרה לגופו ורק אז להחליט האם אכן מדובר על נכות כללית ורפואית או על נכות תפקודית.

המשמעות מבחינת המבוטח הוא שניתן מלכתחילה להגדיל את הסיכוי לקבל הכרה של הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי בכך שמדובר על נכות תפקודית ולא על נכות רפואית וכללית. אם זו אכן המטרה, מה שאפשר לעשות זה להגיע עם המסמכים התומכים בטענת המבוטח ומבססים אותה.

השפעת המוסד לביטוח לאומי על ביטוח פרטי

עוד כדאי לזכור שכל החלטה של המוסד לביטוח לאומי לגבי ההבדל בין נכות רפואית לנכות תפקודית יכולה להשפיע על הפיצוי בפוליסת ביטוח פרטית. אם למשל רוצים להפעיל פוליסה של אובדן כושר עבודה ולתבוע חברת ביטוח פרטית, צריך לזכור שהיא מקבלת החלטה לפי המוסד לביטוח לאומי.

אז זו סיבה מספיק טובה להתאמץ כדי להטות את הכף ולעודד את הוועדה הרפואית לקבוע שאכן מדובר על נכות תפקודית – ולא רק על נכות רפואית כללית. בפועל, זה שווה אלפי שקלים.

The post מה ההבדל בין נכות רפואית לנכות תפקודית? appeared first on מגזין עריכת הדין של מתן עוזר.